תעשיית ציפויי דרום אפריקה, שינויי אקלים וזיהום פלסטיק

גז חממה (GHG) הנגרם על ידי דלק מאובנים גבוה ונהלי ניהול פסולת לקויים הם שניים מהאתגרים המובילים העומדים בפני תעשיית הציפויים של אפריקה, ומכאן הדחיפות של חידוש פתרונות ברי קיימא שלא רק שומרים על קיימות התעשייה אלא מבטיחים יצרנים ושחקנים לאורך שרשרת ערך של הוצאה עסקית מינימלית ורווחים גבוהים.

מומחים קוראים כעת להתמקדות מוגברת בצריכת אנרגיה ובנהלי טרום-צריכה בכל הנוגע לאריזות להפחתת פסולת חד פעמית אם האזור יתרום ביעילות לאפס נטו עד 2050 ולהרחיב את המעגליות של שרשרת הערך של תעשיית הציפויים.

דרום אפריקה
בדרום אפריקה, ההסתמכות הרבה על מקורות אנרגיה המונעים על ידי מאובנים לצורך הפעלת מפעלי ציפוי והיעדר נהלי פינוי פסולת מוסדרים וניתנים לאכיפה אילצו כמה מחברות הציפוי במדינה לבחור בהשקעות באספקת אנרגיה נקייה ובפתרונות אריזה שניתן לעשות בהם שימוש חוזר ולמחזר הן על ידי היצרנים והן על ידי הצרכנים שלהם.

לדוגמה, חברת Polyoak Packaging מקייפטאון, המתמחה בתכנון וייצור של אריזות פלסטיק קשיחות אחראיות לסביבה ליישומי מזון, משקאות ותעשייתיים, אומרת שינויי אקלים וזיהום פלסטיק, המיוחסים חלקית למגזר הייצור כולל תעשיית הציפויים, הן שתיים מה"בעיות המרושעות" בעולם, אך עבורן זמינים פתרונות עבור שחקני שוק הציפויים החדשניים.

קון גיב, מנהל המכירות של החברה, אמר ביוהנסבורג ביוני 2024 שתחום האנרגיה אחראי ליותר מ-75% מפליטת גזי החממה עם האנרגיה העולמית המופקת מדלקים מאובנים. בדרום אפריקה, דלקים מאובנים מהווים עד 91% מכלל האנרגיה של המדינה בהשוואה ל-80% בעולם, כאשר הפחם שולט באספקת החשמל הלאומית.

"דרום אפריקה היא פולטת גזי החממה ה-13 בגודלה בעולם עם מגזר האנרגיה עתיר הפחמן במדינות ה-G20", הוא אומר.

Eskom, חברת החשמל של דרום אפריקה, "היא יצרנית עולמית מובילה של גזי חממה מכיוון שהיא פולטת יותר דו תחמוצת גופרית מאשר ארה"ב וסין ביחד", מציין גיב.

לפליטות הגבוהות של דו תחמוצת הגופרית יש השלכות על תהליך הייצור והמערכות של דרום אפריקה המעוררות את הצורך באפשרויות אנרגיה נקייה.
הרצון לתמוך במאמצים עולמיים להפחתת פליטות מונעות דלק מאובנים ולצמצם את עלויות התפעול שלה, כמו גם להפחית את הפחתת העומס המתמשכת שמטילה עלויות אסקום, הניעו את Polyoak לאנרגיה מתחדשת שתגרום לחברה לייצר כמעט 5.4 מיליון קילו-שעה בשנה. .

האנרגיה הנקייה שנוצרה "תחסוך 5,610 טונות של פליטת CO2 מדי שנה, שידרשו לספוג 231,000 עצים בשנה", אומר גיב.

למרות שההשקעה החדשה באנרגיה מתחדשת אינה מספקת כדי לתמוך בפעילות של Polyoak, החברה השקיעה בינתיים בגנראטורים כדי להבטיח אספקת חשמל רציפה במהלך הפחתת עומסים לצורך יעילות ייצור מיטבית.

במקומות אחרים, גיב אומר שדרום אפריקה היא אחת המדינות עם נוהלי ניהול הפסולת הגרועים ביותר בעולם, ויידרש פתרונות חדשנות באריזה של יצרני ציפויים כדי להפחית את כמות הפסולת שאינה ניתנת לשימוש חוזר ולא ניתנת למחזור במדינה שבה עד 35% ממשקי הבית אין צורה של איסוף פסולת. חלק גדול מהפסולת שנוצרת מושלכת באופן בלתי חוקי ומושלכת לנחלים המרחיבים לעתים קרובות התנחלויות לא רשמיות, לדברי גיב.

אריזה לשימוש חוזר
האתגר הגדול ביותר של ניהול הפסולת מגיע מחברות אריזות פלסטיק וציפויים ולספקים יש הזדמנות להפחית את העומס על הסביבה באמצעות אריזות רב פעמיות ארוכות טווח שניתן למחזר בקלות במידת הצורך.

בשנת 2023, מחלקת היערות והדיג והסביבה של דרום אפריקה פיתחה את הנחיית האריזה של המדינה המכסה ארבע קטגוריות של זרמי חומרי אריזה של מתכות, זכוכית, נייר ופלסטיק.

ההנחיה, אמר המחלקה, היא לעזור "להפחית את נפח האריזות שמגיעות לאתרי הטמנה על ידי שיפור עיצוב המוצר, הגברת איכות שיטות הייצור וקידום מניעת פסולת".

"אחת המטרות המרכזיות של הנחיית אריזה זו היא לסייע למעצבים בכל צורות האריזה בהבנה טובה יותר של ההשלכות הסביבתיות של החלטות העיצוב שלהם, ובכך לקדם שיטות עבודה סביבתיות טובות מבלי להגביל את הבחירה", אמרה שר ה-DFFE לשעבר, קריסי ברברה, אשר מאז הועבר למחלקת התחבורה.

ב-Polyoak, אומר גיב, הנהלת החברה מקדימה את אריזות הנייר שלה המתמקדות ב"שימוש חוזר בקרטונים להצלת עצים". הקרטונים של Polyoak עשויים מקרטון באיכות מזון מטעמי בטיחות.

"בממוצע נדרשים 17 עצים כדי לייצר טון אחד של לוח פחמן", אומר גיב.
"תכנית החזרת הקרטונים שלנו מאפשרת שימוש חוזר בכל קרטון בממוצע חמש פעמים", הוא מוסיף, ומצטט את אבן הדרך של 2021 של קניית 1600 טון של קרטונים חדשים, שימוש חוזר בהם ובכך לחסוך 6,400 עצים".

גיב מעריך שבעוד יותר משנה, שימוש חוזר בקרטונים חוסך 108,800 עצים, שווה ערך למיליון עצים ב-10 שנים.

ה-DFFE מעריך שיותר מ-12 מיליון טון של אריזות נייר ונייר הוחזרו למיחזור במדינה בעשר השנים האחרונות, כאשר הממשלה אמרה שיותר מ-71% מהנייר והאריזה הניתנים לשחזור נאספו ב-2018, בהיקף של 1,285 מיליון טון.

אבל האתגר הגדול ביותר שעומד בפני דרום אפריקה, כמו במדינות רבות באפריקה, הוא השלכת הפלסטיק הבלתי מוסדרת הגדלה והולכת של פלסטיק, במיוחד כדורי פלסטיק או כדורי פלסטיק.

"תעשיית הפלסטיק חייבת למנוע שפיכת כדורי פלסטיק, פתיתים או אבקות לסביבה ממתקני ייצור והפצה", אמר גיב.

נכון לעכשיו, Polyoak מפעילה קמפיין המכונה 'תפוס את הכונן הכדורים הזה' שמטרתו למנוע כדורי פלסטיק לפני שהם נכנסים לניקוז מי הסער של דרום אפריקה.

"למרבה הצער, כדורי פלסטיק טועים כארוחות טעימות לדגים וציפורים רבים לאחר שחמקים מבעד לניקוז מי הסער, שם הם עושים את דרכם אל הנהרות שלנו, נוסעים במורד הזרם אל האוקיינוס ​​ובסופו של דבר נשטפים אל החופים שלנו."

כדורי הפלסטיק מקורם במיקרו-פלסטיק המופק מאבק צמיגים ומיקרופייבר מכביסה וייבוש בכביסה של בגדי ניילון ופוליאסטר.

לפחות 87% מהמיקרופלסטיק נסחרו בסימוני כבישים (7%), מיקרופייבר (35%), אבק עירוני (24%), צמיגים (28%) ונדרס (0.3%).

המצב צפוי להימשך מכיוון ש-DFFE אומר שלדרום אפריקה "אין תוכניות ניהול פסולת בקנה מידה גדול לאחר הצריכה להפרדה ועיבוד של אריזות מתכלות וקומפוסטריות.

"כתוצאה מכך, לחומרים אלה אין ערך מהותי לאספני פסולת פורמליים או בלתי פורמליים, כך שהמוצרים צפויים להישאר בסביבה או במקרה הטוב יסתיימו במזבלה", אמר DFFE.

זאת למרות קיומם של חוק הגנת הצרכן סעיפים 29 ו-41 ו-Stands Act 2008 Sections 27(1) ו-{2) האוסרים על טענות שווא, מטעות או מטעות לגבי מרכיבי מוצר או מאפייני ביצועים, כמו גם עסקים מלטעון או לפעול ב אופן שעלול "ליצור את הרושם שהמוצרים תואמים לתקן לאומי דרום אפריקאי או לפרסומים אחרים של SABS".

בטווח הקצר עד הבינוני, DFFE קורא לחברות להפחית את ההשפעה הסביבתית של מוצרים ושירותים לאורך כל מחזור החיים שלהן "מכיוון ששינויי אקלים וקיימות הם האתגרים הגדולים ביותר של החברה כיום, זה חשוב ביותר עבורם."