תעשיית הציפויים של דרום אפריקה, שינויי אקלים וזיהום פלסטיק

גזי חממה (GHG) הנגרמים מפליטות דלק מאובנים גבוהות ושיטות ניהול פסולת גרועות הן שניים מהאתגרים המובילים העומדים בפני תעשיית הציפויים באפריקה, ומכאן הדחיפות בפיתוח פתרונות בני קיימא חדשניים אשר לא רק ישמרו על קיימות התעשייה אלא גם יבטיחו ליצרנים ולשחקנים לאורך שרשרת הערך הוצאות עסקיות מינימליות ורווחים גבוהים.

מומחים קוראים כעת להגברת התמקדות בצריכת אנרגיה ובפרקטיקות טרום-צריכה בכל הנוגע לאריזות כדי להפחית את הפסולת החד פעמית אם האזור רוצה לתרום ביעילות לאפס נטו עד 2050 ולהרחיב את המעגליות של שרשרת הערך של תעשיית הציפויים.

דרום אפריקה
בדרום אפריקה, ההסתמכות הרבה על מקורות אנרגיה המונעים מדלקים מאובנים להפעלת מפעלי ציפוי והיעדר נהלי סילוק פסולת מוסדרים ואכיפה היטב, אילצו חלק מחברות הציפוי במדינה לבחור בהשקעות באספקת אנרגיה נקייה ובפתרונות אריזה הניתנים לשימוש חוזר ולמחזור על ידי היצרנים והצרכנים כאחד.

לדוגמה, חברת Polyoak Packaging מקייפטאון, המתמחה בתכנון וייצור אריזות פלסטיק קשיחות ידידותיות לסביבה עבור מזון, משקאות ויישומים תעשייתיים, טוענת כי שינויי האקלים וזיהום הפלסטיק, המיוחסים בחלקם למגזר הייצור, כולל תעשיית הציפויים, הם שתיים מ"בעיות הרעות" בעולם, אך עבורן קיימים פתרונות עבור שחקני שוק הציפויים החדשניים.

כהן גיב, מנהל המכירות של החברה, אמר ביוהנסבורג ביוני 2024 כי מגזר האנרגיה אחראי ליותר מ-75% מפליטות גזי החממה, כאשר האנרגיה העולמית מגיעה מדלקים מאובנים. בדרום אפריקה, דלקים מאובנים מהווים עד 91% מסך האנרגיה של המדינה, בהשוואה ל-80% ברחבי העולם, כאשר פחם שולט באספקת החשמל הלאומית.

"דרום אפריקה היא פולטת גזי החממה ה-13 בגודלה בעולם, עם מגזר האנרגיה עתיר הפחמן ביותר מבין מדינות ה-G20", הוא אומר.

"אסקום, חברת החשמל של דרום אפריקה, היא יצרנית גזי חממה עולמית מובילה, מכיוון שהיא פולטת יותר גופרית דו-חמצנית מארה"ב וסין גם יחד", מציין גיב.

לפליטות הגבוהות של גופרית דו-חמצנית יש השלכות על תהליכי הייצור ומערכות הייצור של דרום אפריקה, מה שמעורר את הצורך באפשרויות אנרגיה נקייה.
הרצון לתמוך במאמצים הגלובליים להפחית פליטות המונעות מדלקים מאובנים ולהפחית את עלויות התפעול האישיות, כמו גם למתן את הפחתת העומסים המתמשכת שנכפתה על ידי עלויות אסקום, הניע את פוליאוק לאנרגיה מתחדשת שתביא את החברה לייצר כמעט 5.4 מיליון קוט"ש בשנה.

האנרגיה הנקייה שתיווצר "תחסוך 5,610 טון של פליטות CO2 מדי שנה, שידרשו 231,000 עצים בשנה כדי לספוג אותן", אומר גיב.

למרות שההשקעה החדשה באנרגיה מתחדשת אינה מספקת לתמיכה בפעילותה של Polyoak, החברה השקיעה בינתיים בגנרטורים כדי להבטיח אספקת חשמל רציפה במהלך הפסקות עומס, ולספק יעילות ייצור אופטימלית.

במקום אחר, גיב אומר שדרום אפריקה היא אחת המדינות עם שיטות ניהול הפסולת הגרועות ביותר בעולם, ויידרשו פתרונות חדשניים באריזות מצד יצרני ציפויים כדי להפחית את כמות הפסולת שאינה ניתנת לשימוש חוזר או למחזור, במדינה שבה עד 35% ממשקי הבית אינם משתמשים באמצעי איסוף פסולת. לדברי גיב, חלק גדול מהפסולת הנוצרת מושלך באופן בלתי חוקי ומושלך בפחי אשפה, שלעתים קרובות מרחיבים את ההתנחלויות הבלתי פורמליות.

אריזות רב פעמיות
האתגר הגדול ביותר בניהול הפסולת נובע מחברות וספקי אריזות פלסטיק וציפויים. יש להן הזדמנות להפחית את הנטל על הסביבה באמצעות אריזות רב פעמיות עמידות לאורך זמן הניתנות למחזור בקלות במידת הצורך.

בשנת 2023, פיתח מחלקת היערות, הדייג והסביבה של דרום אפריקה הנחיות אריזה למדינה, המכסות ארבע קטגוריות של חומרי אריזה: מתכות, זכוכית, נייר ופלסטיק.

ההנחיה, אמר המשרד, היא לסייע "בהפחתת נפח האריזות המגיעות לאתרי פסולת על ידי שיפור עיצוב המוצר, הגברת איכות שיטות הייצור וקידום מניעת פסולת".

"אחת המטרות המרכזיות של הנחיית אריזה זו היא לסייע למעצבים בכל צורות האריזה להבין טוב יותר את ההשלכות הסביבתיות של החלטות העיצוב שלהם, ובכך לקדם נהלים סביבתיים טובים מבלי להגביל את הבחירה", אמרה שרת DFFE לשעבר, קריסי ברברה, שהועברה מאז למשרד התחבורה.

בפוליאוק, אומר גיב, הנהלת החברה מקדמת את אריזות הנייר שלה המתמקדות ב"שימוש חוזר בקרטונים כדי להציל עצים". הקרטונים של פוליאוק עשויים מקרטון בדרגת מזון מסיבות בטיחות.

"בממוצע נדרשים 17 עצים כדי לייצר טון אחד של קרטון פחמן", אומר גיב.
"תוכנית החזרת הקרטונים שלנו מאפשרת שימוש חוזר בכל קרטון בממוצע חמש פעמים", הוא מוסיף, תוך ציון אבן הדרך של 2021 של קניית 1600 טון של קרטונים חדשים, שימוש חוזר בהם ובכך הצלת 6,400 עצים."

גיב מעריך כי בתוך יותר משנה, שימוש חוזר בקרטונים חוסך 108,800 עצים, שווה ערך למיליון עצים ב-10 שנים.

משרד הפיתוח והפיתוח של נייר (DFFE) מעריך כי יותר מ-12 מיליון טון של נייר ואריזות נייר הוחזרו למחזור במדינה ב-10 השנים האחרונות, כאשר הממשלה אומרת כי יותר מ-71% מהנייר והאריזות הניתנים להשבה נאספו בשנת 2018, בסכום של 1,285 מיליון טון.

אבל האתגר הגדול ביותר שעומד בפני דרום אפריקה, כמו במדינות אפריקאיות רבות, הוא הסילוק הגובר והבלתי מפוקח של פלסטיק, במיוחד כדורי פלסטיק או גרגירים.

"תעשיית הפלסטיק חייבת למנוע דליפה של כדורי פלסטיק, פתיתי פלסטיק או אבקות לסביבה ממתקני ייצור והפצה", אמר גיב.

נכון לעכשיו, Polyoak מנהלת קמפיין בשם "תפוס את הגלולות" שמטרתו למנוע כניסת כדורי פלסטיק לביוב מי הגשמים של דרום אפריקה.

"למרבה הצער, כדורי פלסטיק נחשבים בטעות לארוחות טעימות עבור דגים וציפורים רבים לאחר שהם מחליקים דרך צינורות הניקוז של מי הסערה, שם הם מגיעים לנהרות שלנו, במורד הזרם אל האוקיינוס ​​ובסופו של דבר נשטפים לחופים שלנו."

כדורי הפלסטיק מקורם במיקרופלסטיק שמקורו באבק צמיגים ובמיקרופייבר מכביסה וייבוש במייבש כביסה של בגדי ניילון ופוליאסטר.

לפחות 87% מהמיקרופלסטיק נסחר בסימני כביש (7%), מיקרו-סיבים (35%), אבק עירוני (24%), צמיגים (28%) ונודלס (0.3%).

סביר להניח שהמצב יימשך, שכן DFFE אומרת שלדרום אפריקה "אין תוכניות ניהול פסולת לאחר צריכה בקנה מידה גדול להפרדה ועיבוד של אריזות מתכלות וניתנות לקומפוסטציה".

"כתוצאה מכך, לחומרים אלה אין ערך מהותי לאוספי פסולת פורמליים או לא פורמליים, ולכן סביר להניח שהמוצרים יישארו בסביבה או במקרה הטוב, יגיעו בסופו של דבר למזבלה", אמר DFFE.

זאת למרות קיומם של סעיפים 29 ו-41 בחוק הגנת הצרכן וסעיפים 27(1) ו-{2) בחוק התקנים 2008, האוסרים על טענות שקריות, מטעות או מטעות בנוגע למרכיבי המוצר או מאפייני הביצועים שלו, וכן על עסקים לטעון או לפעול באופן שקרי שעלול "ליצור את הרושם שהמוצרים עומדים בתקן הלאומי הדרום אפריקאי או בפרסומים אחרים של ה-SABS".

בטווח הקצר עד הבינוני, DFFE קוראת לחברות להפחית את ההשפעה הסביבתית של מוצרים ושירותים לאורך כל מחזור חייהם, "מכיוון ששינויי אקלים וקיימות הם האתגרים הגדולים ביותר של החברה כיום, זה הכרחי עבורם".